פסק-דין בתיק ת"א 44933-05-11

התביעה שבפניי הוגשה במקור כתביעה בסדר דין מהיר. עניינה - בנזק רכוש שנגרם לאוטובוס של התובעת ביום 1.12.10. מר יעקב לניאדו שנהג באותה העת באוטובוס הרלוונטי, ברחוב יפו, הגיע לצומת עם רחוב קינג ג'ורג' ונסע ע"ג פלטת מתכת שהונחה על הכביש ללא קיבוע, במסגרת העבודות להקמת הרכבת הקלה. במהלך הנסיעה, פגעה אותה פלטה בתחתית האוטובוס וגרמה לו נזק משמעותי.

בתחילה הוגשה התביעה כנגד עיריית ירושלים, אשר בתחומה התרחש הנזק הנטען וכאחראית לביצוע עבודות הרכבת הקלה ברחוב האמור.

התביעה תוקנה פעמיים; בפעם הראשונה צורפו שתי נתבעות - חברת סיטיפס בע"מ וקבוצת אשטרום בע"מ - החברה האחראית על הרכבת והקבלן המבצע. בפעם השנייה צורפו גם - מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר (1993) בע"מ וגני ירושלים מורדוך בע"מ - הקבלן הראשי וקבלן הריצוף.

הודעות צד ג' נשלחו גם בין הנתבעות לבין עצמן, כפי שיובהר להלן.

לנוכח מספר הצדדים שהיו מעורבים, בסופו של יום וההודעות שנשלחו בניהם - הורתה ביום 19.1.12 כב' השופט אבמן מולר (אשר התיק נדון בתחילה בפניה), כי התיק יועבר לידון כתביעה רגילה ולפיכך הוא הועבר לטיפולי.

טענות הצדדים:

1.            בכתב התביעה המקורי נטען כי הנזק לא היה מתרחש לולא רשלנות הנתבעת שהחזיקה את הכביש במצב מסוכן לנסיעה, לא דאגה למניעה ולטיפול במפגעים, לא עגנה את פלטת הברזל ובעצם לא נהגה כרשות מקומית סבירה. לעניין הנזק - הוגשה חוות דעת שמאית לפיה תיקון הנזק שנגרם לאוטובוס יעלה 130,047 ש"ח. בנוסף נאלצה התובעת לשלם עבור שירותי גרירה סך של 2,200 ש"ח. התובעת הפעילה את חברת הביטוח שלה, לתיקון הנזקים, אך נאלצה לשלם דמי השתתפות עצמית בסך 5,158 ש"ח וכן דמי כינון פוליסה בסך 1,385 ש"ח. בתביעה נטען כי הואיל ופוליסת ביטוח לרכב ציבורי מעל ארבע טון אינה בערכי כינון, ניכתה המבטחת מסכום הפיצויים סך של 19,409 ש"ח בגין בלאי על חלפים. עוד נטען כי בשל מצבו המכאני של הרכב הוא הושבת למשך שמונה ימים. הואיל ומדובר ברכב המשמש להסעת תיירים ברחבי הארץ, מדובר, כך לפי התביעה, בהפסד הכנסה של 1,800 ש"ח ליום.

התביעה הועמדה בסופו של יום על סך של 41,760 ש"ח לפי הפירוט הבא:

5,158 ש"ח                        השבת דמי ההשתתפות העצמית,

19,409 ש"ח          בלאי על חלפים שלא שולמו ע"י המבטחת,

2,200 ש"ח            עבור גרירת האוטובוס,

14,400 ש"ח          עבור הפסד הכנסה בימים בהם האוטובוס היה מושבת,

593 ש"ח               הפרשי הצמדה וריבית.

2.                 הנתבעת 1 - כפרה בסעיפי התביעה וטענה כי אין להטיל עליה כל חבות. ככל שיש אחריות הרי שזו מוטלת לפתחה של חברת סיטיפס בע"מ, באשר היא המבצעת של פרויקט הסעת המונים ופועלת במקומות שונים ברחבי העיר והיא האחראית לשטח העבודות כולו.

נתבעת זו שלחה בהמשך לאמור, הודעת צד ג' אל חברת סיטי-פס וכן אל חברת אשטרום בע"מ, על בסיס הסכמים חוזיים שלהן עם העירייה, לפיהם האחריות אינה רובצת לפתחה של העירייה.

3.            בשלב זה, תוקנה התביעה בפעם הראשונה והתווספו נתבעות 3-2;

         הנתבעות החדשות 3-2 - טענו בהגנתן כי הנתבעת 2 הינה חברת פרטית ובעלת זיכיון בלעדי מהמדינה למימון והקמה של פרויקט הרכבת הקלה בירושלים. הנתבעת 3 שהיא בעלת מניות אצל הנתבעת 2 (ככל הנראה עקב שגגה נכתב שהנ"ל בעלת מניות אצל הנתבעת 1 - ע.ז.), משמשת גם כקבלן מבצע עבורה של עבודות הפרויקט. נתבעות אלה ביקשו להטיל את האחריות על הנתבעת 1 שהיא בעלת הרשות המקומית. התביעה הוכחשה לגופה.  נתבעות אלו שלחו הודעת צד ג' אל  חב' מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר (1993) בע"מ ואל גני ירושלים מורדוך בע"מ אשר נטען כי הן הקבלן הראשי וקבלן הריצוף בפרויקט.

         כצדדים שלישיים להודעת הנתבעת 1 חזרו נתבעות אלו על טענותיהן בכתב ההגנה.

4.            בשלב זה, שוב תוקנה התביעה והתווספו נתבעות 5-4;